משלוח וואוו

אדום, כתום, ירוק, או כחול?
גדול, קטן, בינוני או אקסטרא לארג'?
ב80, ב120, ב50 או ב200?
אבל פעם פעם זה היה אחרת- – –
אפוי, מבושל, מאודה או מטוגן?
חריף, מתוק, חמוץ או מלוח…
אני מנסה לחשוב מה היתה סבתא שלי אומרת, לו היינו מנערים אותה באיזו שהיא דרך, חזרה לכאן ועכשיו, של ערב פורים… דבר ראשון היא בטח היתה כועסת על החוצפה הישראלית שמפרה את שלוותה בעולם שכולו טוב ועונג אין סופי, נטול קופאין ופרג אבל יש בו הכל. ומעבר לזה- אחרי שנים ארוכות בהן היתה עסוקה בערבי החגים למלא ולאפות, לאדות ולטגן, להפריד ביצים ולהקציפן (באופן ידני, בשיטות משלה), באמת מעניין לראותה אותה משפשפת עיניים בתימהון… מסתובבת בסופר וכועסת על ישראל שהתחפשה לאמריקה. היא לא הייתה פרימיטיבית. בכלל לא. היא הייתה יהודיה! משלוח מנות היה בעבורה מצוות עשה מדרבנן 2 מנות לאיש אחד, על מנת להרבות שלום ואחוה בין איש לרעהו כמאמר הפסוק- "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". ככה ידעה סבתא עליה השלום. לפתוח הספר לחפש את אשר היא צריכה ולקיימו בהידור. מן המובחר היה להכין מה שראוי יהיה להשביח את הסעודה, על כן לא הכינה נושא. לא התעמקה במנה, לא במי יתארח שם ויראה ויתרשם ויתפעל ויגיע ויראה ויתרצה, אלא כמה טרי וטעים ומקל (על היהודיה המקבלת) יכול המשלוח להיות.
סבתא היתה עמלה מבעוד ימים. די בזמן, כדי לא להילחץ ולא לעבוד מדי בפזיזות היתה רצה למכולת השכונתית ורוכשת שם את קניותיה לחג. כך אני זוכרת. קמח, ביצים, סוכר, קינמון, דבש, אגוזים (על קליפתם, היא אהבה לחוש אותם במהלך העיבוד, לקלף, לקצוץ, לטחון,) לימון- לגרודת קליפתו, ועוד אלה פריטים החשובים לצורך מתכון העוגה המשובחת!! הקרויה בשפת מוצאה "קינדלי" והערבה כל כך לחיך. זו הייתה מנה אחת, מושקעת במיוחד, בצקה, עבודת יד, עלים עלים דקיקים ומוטעמים בכל הטעמים האיכותיים של מגע יד אוהב וחמים ולב ענק של אכפתיות. סבתא בכתב ידה האולפני והרוטט היתה מוסיפה ברכה חמה ואורזת באופן אסטטי ומזמין…. איפה את סבתאל'ה, מי יראה לילדיי איך התכוונה אסתר המלכה שנשמח אחד את השני באמת, מבפנים.
איפה את כדי להזכיר לכולנו את ריחותיו המיוחדים של חג הנתינה הצרופה, באהבת ישראל נטולת נצנצים וזהבים. ומי הם אלה הנחשונים על שפת ים הסוף (חולם) המאיים עלינו לכלותינו עוד טרם יקרע ונישאב גם אנו אליו עליונים למטה ותחתונים למעלה..
איפה הם האנשים ההם, בני דורך,שאף בהיות צר להם מצאו מה לתת, תמיד מה לתת ולא ההיפך.
איפה הן חברותייך העשירות בכל מידה ראויה, עם סלסלת הנצרים ועוגיות בצורת כוכב…
איככה הלכת סבתא והותרת אותנו אל תוהו ובוהו סטייל הסופר, אחוזי בוץ ובהלה, לבושים באדרת חג המולד, מייד אין צ'יינה, כמו נרגשים משאריות הפורים והפור, מהפכים את הכתובת לכל כיווניה והתאריך הוא העדות למה שהיה ואיננו.
לבשי בגדי תפארתך סבתא, ואספי את בני עמך ודורות עברו אשר זכו לשכון לידך, בחצר גינת ביתן המלך והביאו איתכם את המשיח, רכוב על סוס ונקרא כולנו כאחד- ככה יעשה לעם אשר המלך חפץ כל כך ביקרו!

admin

admin

Leave a Replay

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit

דילוג לתוכן