קמים בפרץ אין

אלפים מתושבי העיר ומכל קצוות הארץ ובראשם רבנים דיינים ראשי ישבות רבני שכונות ומרביצי תורה ליוו למנוחות את הגאון האדיר רבי דוד פרץ זצ"ל רבה של העיר טבריה למעלה מארבעים שנה שנלב"ע לאחר מחלה ממושכת וייסורים קשים בשנת הפ"ד לחייו.

הרב זצ"ל נולד בג' טבת התרצ"ג במרוקו לאביו רבי יצחק פרץ זצ"ל, שם למד בת"ת אוצרות התורה, בגיל 13 נשלח ע"י אביו שחפץ לבנו מקום תורה בו יוכל לגדול כאוות נפשו, לישיבת 'אור יוסף' נובהרדוק בצרפת בראשות הגאון ראש הישיבה רבי גרשון ליבמן זצ"ל
לאחר מכן עלה ארצה יחד עם הוריו בשנת התשי"א, מיד עם בואו לארץ ישראל המשיך ללמוד תורה בישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק בתל אביב, שם קיבל תורה מהגאון ראש הישיבה רבי הלל ויטקינד וחתנו הגאון האדיר הגר"מ מן זצ"ל, ומגיסם בעל הדרכי אהרן רבי אהרן ויינשטיין זצ"ל [חמיו של הגרמ"ש שפירא זצ"ל].
לאחר נישואיו עם הרבנית תליט"א למשפחת לחיאני עבר לטבריה ולמד בכולל של "ישיבת אור תורה" על ציון רבי מאיר בעל הנס זיע"א, בשנת התשכ"ג מונה כרב בשכונות טבריה עילית
עם פטירתו של רב העיר חכם מאיר וועקנין זצ"ל בעל ה'ויאמר מאיר', מונה לכהן כרבה הראשי של העיר, או אז התחילה מסכת חיים חדשה של למעלה מארבעים שנות רבנות והרבצת תורה, הקמת ישיבות ומרכזי תורה, כמו ישיבות 'תורת מאיר' 'זכרון מאיר' ועוד רבים, ידוע היה הרב זצ"ל בעמידה על עקרונותיו ומשמר הכשרות בעיר כשהוא עומד ללא חת בפני בעלי עסקים ומסעדות שניסו מידי פעם לפרוץ פרצות בחומת הכשרות אבל הרב זצ"ל לא חת מפניהם והעמידם על מקומם בתקיפות וברכות בחי' יד שמאל דוחה וימין מקרבת, לשם דבר היו דרשותיו שבת הגדול שבת שובה בבית הכנסת הגדול בשיכון ד' לאלפי בני תורה ובעלי בתים שצבאו על המקום לשמוע דברי תורה קלחו מפיו בעוז ותעצומות,
מסופר עליו שהיה נער בגיל בר מצוה ראה יהודי שקיבל ספר מירושלים "זה תולדות אדם" וביקש לקנות אותו מאותו יהודי אותו אדם שהסכים למוכרו אך נקב בסכום מכובד שאותו לא היה לנער שרק עכשיו חגגו לו בר מצוה. לבסוף הציע לו ר' דוד את שעונו שקיבל בבר המצוה, אצלו כל חפציה לא יישוו בה.
גם שהיה במלחמת ששת הימים רעש עצום מהמלחמה שהתנהלה ליד בית מדרשו היה ממשיך ללמוד ולא היה שם לב אליהם כלל וכלל.
מאור פניו היה לשם דבר בעיר טבריה בה היה מסתובב לחזק את שמירת השבת, מספר לנו יוסי אוקנין. חבר מועצת העיר מטעם ש"ס הוא עמל קשה על כל עסק ועסק כדי שיסגרו בשבת וכדי שיקבלו עליהם את חומרות הכשרות וזה בימים שעוד טבריה הייתה כולה חילונית ובני התור היו מתי מעט לבעלי העסקים לא היה משתלם לשמור את השבת ואת הכשרות כי התיירים היו ברובם חילונים גמורים. אך הוא בנעימות פניו היה מקרב אותם ושדל אותם בדברים והצליח.
בימיו הונחו היסודות לכשרות רגילה ולכשרות המהדרין והצליח להביאה להיות אחת מהכשרויות הנחשבות בארץ. לא פעם ולא פעמיים היה טורח ומפתיע את בעלי העסקים לראות אם הם עומדים על כל הכללים שקבע והנהיג בתחום הכשרות. ואם היה מוצא פגם בהם היה במקום תולש את התעודה ומכריז על הסרת הכשרות מאותו מקום.
אהבתו לתורה לא ידעה גבולות ויראת שמים הייתה נוקבת תהום רבה ובזכותה הצליח להעמיד דור ישרים מבורך בנים ובני בנים מנהיגים חצרות אברכים וישיבות מטובי בניה שידעה היהדות החרדית.
כמו"כ ידועה היתה מסירות נפשו לדברים שבקדושה ולחינוך ילדי ישראל כאשר כל ילד היה אצלו בבחי' בן יחיד וחובה לדאוג לו כאילו הוא בנו היחיד, ורבים מבני התורה בעיר חייבים לו את חייהם הרוחניים, רבות השפיעה על הרב זצ"ל דרכה הייחודית של נובהרדוק שפלות וביטול הישות העצמית ולאור דרך זו נהג כל ימי חייו ורבות נהג לספר בערגה על התקופה רבת ההוד בה שימש גדולי תורה אלו מרביצי תורה מפורסמים ואף לאחר חוליו במחלה הארורה ה"י נהג בשלוות נפש מדהימה כשהוא מזכיר את רבותיו בשנות הבחרות ואמונו המוחלט בבורא ית' שגומל עמו רק טוב כל חייו, ואכן תקופה קשה עברה על הרב זצ"ל ובני משפחתו מרגע היוודע הבשורה המרה שמקננת ברב זצ"ל המחלה הארורה ה"י אבל הוא עמד והרגיע את בני משפחתו וסובביו שהכל לטובה וה' לא יעזבנו אפי' לרגע קט, ואף חיזק את הרופאים והאחיות במחלקה בבית החולים ושאר החולים שם בדברי חיזוק אמונה וטללי נוחם, עם כניסת השבת בפניא דמעלי שבתא יצאה נשמתו בטהרה במיתת נשיקה על מיטתו כשמתפללי בית הכנסת ומשפחתו מקבלים עול מלכות שמים וקוראים שמע ישראל בזעקות ובהתעוררות גדולה.
בלוויה רבת המשתתפים שיצאה מביתו במוצש"ק הספידוהו הגאון המקובל הגר"ד הכהן קוק שקרא בבכי על סילוקו של תלמיד חכם עצום כזה משירי כנסת הגדולה ומי יתן לנו תמורתו בנו הגאון רבי יוסף פרץ ראש ישיבת פני יהושע ונשיא ישיבת תורת מאיר עמד על גדלותו הגדולה בתורה ושקיעותו בתורה ללא הפסק גם בתקופה הקשה של חוליו כמו"כ הזכיר לשבח את בנותיו שתחי' והרופאים על עמידתם לימינו בכל עת, בנו הגאון רבי שלמה שליט"א סיפר על מאמציו הרבים להקמת מקומות תורה וכל מקום שהוקם היה בשבילו כיום חג ממש, לאחר מכן המשיכה הלווייה לבית העלמין העתיק, שם נטמן בשעות הקטנות של הלילה כשאלפי מתושבי טבריה מתגודדים סמוך לקברו וממאנים להשלים עם הגזירה הקשה,
הניח אחריו דור ישרים מבורך רבנים מרביצי תורה מפורסמים בניו הגאונים שליט"א רבי יוסף יחיאל פרץ, ראש ישיבת "פני יהושע" בירושלים וראש מוסדות "תורת מאיר" בטבריה רבי שלמה פרץ, ראש כולל הרמב"ם בטבריה, רבי חיים ראובן פרץ, מחבר ספרים רבים רבי יצחק פרץ, ר"מ בישיבת "ישמח משה" בירושלים ורבי רפאל פרץ. חתניו רבנים הגאונים שליט"א רבי יוסף יצחק שלוש, בנו של הרב דוד שלוש, רב המועצה האזורית דרום השרון ויושב ראש ארגון הרבנים האזוריים, רבי יוסף דנינו, ר"מ בישיבת "אור חדש" ברכסים רבי יעקב כהן, ראש ישיבת "קניני התורה" בירושלים רבי מרדכי כהן, רב קהילת "בית אברהם" בירושלים רבי ציון כריסי, רב קהילה בירוחם, רבי יעקב ארוש, מנהל תלמוד תורה בנתיבות ורבי אליהו הלל, מרבני ישיבת "אהבת שלום" בירושלים.

yuti

yuti

Leave a Replay

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit

דילוג לתוכן