כבה נר המערבי

כזכור, ביום שני לפני שלושה שבועות אושפז מרן הגראי"ל בבית החולים מעייני הישועה, כדי לעבור טיפול רפואי קצר ומספר בדיקות, יומיים לאחר מכן, בעת הלווית בתו הבכורה הרבנית ברלין שנפטרה בפתאומיות, הוחמר מצבו והוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ, כשכל עולם התורה והציבור החרדי נזעק ומתלכד בתפילות ותחינות לרפואתו השלימה של רבן של ישראל, ואלו אכן עזרו כששבוע לאחר מכן הוא שוחרר למחלקה רגילה.
אף שתחילה, בשל השיפור הרפואי המשמעותי, תכננו הרופאים לשחרר את מרן לביתו עם הזמן, הוא הושאר במרכז הרפואי לשם השגחה, וביום רביעי האחרון הוא עבר בהצלחה בדיקה רפואית תחת טשטוש.
אלא שלמחרת חלה החמרה במצבו הרפואי של הגראי"ל, לאחר שהתגלה זיהום בגופו וחומו עלה, ובשל כך הוא הוחזר למחלקת טיפול נמרץ במצב יציב יחסית, הבוקר הידרדר באופן דרמטי מצבו הרפואי לכדי סכנת חיים, וכעת כאמור הגיעה הבשורה הקשה מכל – על פטירתו של מנהיג היהדות החרדית.
מזה כשנה שמרן ראש הישיבה זצוק"ל מובהל מדי פעם אל בית החולים, כשבאחת מפעמים אלו מצבו אף היה חמור ביותר.
לאחר ששוחרר אז לביתו, התרגש העולם היהודי כולו מהשיפור הדרמטי במצבו, ובתקופות החגים שב המון אדם, כבשנים עברו, לבית הגדול ברחוב חזון איש 5 כדי לזכות לברך ולהתברך בברכת חג שמח – בראשם גדולי ישראל, מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, ראש ישיבת פוניבז' הגרי"ג אדלשטיין, רבנים רבים נוספים ואישי ציבור.
מאז, שב מרן אט אט לתפקוד כמעט רגיל, והעניינים הציבוריים כבדי המשקל חזרו אל שולחנו להכרעה, בציפייה למוצא פיו, בין בהתנהלותם השוטפת של ח"כי 'דגל התורה' ובין בנושאים ציבוריים שונים הקשורים לסמינרים ולשאר מוסדות החינוך.
תולדות חייו
מרן ראש הישיבה נולד בי"ד חשוון תרע"ה בעיירה קמניץ להוריו הגאון רבי נח צבי שטימן ז"ל ואמו גיטל פייגא ע"ה. בשל מלחמת העולם הראשונה היגרו הוריו מבריסק לקמניץ, וכל אותה העת הם היו מקורבים לרב מבריסק מרן הג"ר יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל.
בגיל 9 נכנס מרן ראש הישיבה ללמוד בישיבת תורת חסד בבריסק שבראשה עמד הגאון רבי ישראל חיים קפלן זצ"ל, ואף הוסמך לרבנות על ידי הגאון רבי שמחה זליג ריגר זצ"ל, מרבני העיר בריסק, אליו היה מקורב מאוד.
במשך שנים היה מרן ראש הישיבה סמוך על שולחנו של הרב מבריסק ולמד בחברותא עם בנו, הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל, והאב, מרן הרב מבריסק, היה בוחנו על תלמודו. בהמשך למד מרן ראש הישיבה בישיבת קוברין אצל הגאון רבי פסח פרוסקין זצ"ל, ובישיבת קלצק אצל הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל – שם גם הכיר לראשונה את מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצוק"ל שכיהן כר"מ בישיבה.
לאחר שמרן ראש הישיבה הגראי"ל זצוק"ל קיבל צו גיוס מהצבא הפולני, הוא עקר לשווייץ. עקרונית היתה אפשרות חוקית שהוא יפטר מגיוס, בעקבות גיוסו של אחיו הגדול, אך בפועל זה לא עזר לו, וגם שינוי שם משפחתו לשם שטיינמן לא הועיל, והברירה היחידה שנותרה היתה עזיבתו את המדינה.
בעת שהגיע לשוויץ, בשנת תרצ"ז, החל מרן ראש הישיבה ללמוד בישיבת "עץ חיים" בעיר מונטריי, כשהוא מגיע לישיבה מצויד במכתבי המלצה מגדולי הדור, הרב מבריסק, הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי בעל ה'אחיעזר' והגאון הגדול רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל בעל ה'ברכת שמואל', שכתב עליו: "עדיו לגדול בישראל".
מיד לאחר שנכנס לישיבה החל מרן זצוק"ל לשמש כר"מ בישיבה, למרות גילו הצעיר, יחד עם ידידו הגאון רבי משה סולובייצ'יק זצ"ל נכדו של הגר"ח מבריסק, שאף הוא ברח מבריסק לשווייץ בגלל בעיות הגיוס. בשנת ת"ש, בעקבות פריצת מלחמת העולם השנייה, עבר מרן ראש הישיבה לעיירה 'בה' ומשם נלקח יחד עם הגר"מ סולובייצ'יק למחנה העבודה שאונברג, בו הועבדו בסלילת כביש כעבודות כפייה.
לאחר זמן, פטר מנהל מחנה העבודה את מרן ראש הישיבה מחובת העבודה, היות והגיע למסקנה: "מדובר באדם רוחני". במחנה זה, חלה ראש הישיבה בדלקת ריאות ואושפז. במהלך האשפוז ביקש מלווהו של מרן מחולה שחפת שירק לתוך מבחנת הבדיקה שלו, על מנת שמרן ראש הישיבה יזוהה כחולה במחלה מדבקת וישוחרר מהמחנה, וכך אכן אירע ומרן ראש הישיבה הוצא מהמחנה.
ממחנה העבודה עבר מרן להתגורר בלוצרן, שם התאספו סביבו מספר תלמידים, ביניהם הגאון המקובל רבי חיים אריה ארלנגר זצ"ל. לאחר כמה חדשים פעל לשלב את תלמידיו בתוך ישיבת מונטריי.
בחודש טבת בשנת תש"ד, נישא מרן ראש הישיבה בציריך לרעייתו תמר ע"ה, לבית קורנפלד, מצאצאי החידושי הרי"ם מגור. בחתונה שנערכה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה השתתפו קהל מוזמנים שמנה כ-15 איש בלבד, זאת בעקבות דרישתו של מרן ראש הישיבה לחסוך בהוצאות, מאחר והחתונה מומנה על ידי נדיבים מקומיים.
בשנת תש"ה עלה מרן ראש הישיבה עם רעייתו לארץ ישראל, דרך ספרד. לפני שעלה לארץ, הגיע לביקור אצל האדמו"ר מסאטמאר בעל הדברי יואל זצ"ל ששהה באותה תקופה בשווייץ, לאחר שניצל מהמלחמה, ובמשך שעות ארוכות שוחח עמו האדמו"ר במקצועות רבים בתורה, התפעל מגדלותו וביקש ממנו מספר שליחויות בעת עלותו לארץ.
אחת השליחויות שהטיל עליו האדמו"ר היתה להיכנס למעונו של האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא זצ"ל. בביקורו זה, אליו התלווה הגרי"ד סולובייציק, הרים האדמו"ר את עיניו שהיו תמיד שחות לארץ, הביט בו והתבטא באופן מופלא על גדולתו של האברך.
לאחר שעלה לארץ ישראל, התיישב מרן ראש הישיבה בפתח תקווה למשך חצי שנה, שם למד בכולל תורת ארץ ישראל יחד עם הגרח"ש קרליץ זצ"ל, והחל לפקוד את מעונו של מרן החזון איש זצ"ל. כתביו של מרן ראש הישיבה נשלחו אז בידי הגר"מ סולובייצ'יק לישראל, אך הם אבדו בדרך.
לאחר כחצי שנה מונה מרן לראש ישיבת 'חפץ חיים' בכפר סבא, כשמרן החזון איש הוא שהמליץ לפרנסי הישיבה למנותו לתפקיד הרם, ואף הפנה הורים לשלוח את בניהם לישיבה זו כדי "לשמוע את שיעוריו של הרב שטיינמן".
מעת לעת היה מגיע מרן זצוק"ל לפקוד את מעונו של החזון איש, שהיה נוהג בו כבוד מופלג ומלווה אותו ביציאתו כמו אחד מגדולי הדור.
בחודש אלול בשנת תשט"ו מונה מרן ראש הישיבה על ידי הרב מפוניבז' זצ"ל לשמש כראש ישיבת פוניבז' לצעירים, תפקיד בו שימש לאורך עשרות בשנים. בהמשך, בשנת תשכ"ה, הוא מונה על ידו לכהן גם כראש כולל פוניבז' היוקרתי.
כאשר מונה לראשות הכולל ביקש הרב מפוניבז' כי יעזוב את משרתו בישיבה לצעירים, על מנת שיתפנה להנהיג את הכולל, אך הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' זצ"ל שכנע את הרב מפוניבז' כי מרן ראש הישיבה יוכל לכהן בשני התפקידים במקביל.
בשנת תשל"ז הקים מרן ראש הישיבה את ישיבת 'גאון יעקב' בבני ברק, שבראשה עמד במשך שנים רבות, ולימים מינה את חתנו הגאון רבי זאב ברלין לעמוד בראשותה.
את ישיבת 'ארחות תורה' בבני ברק, מהישיבות המובחרות והנחשבות כיום, הקים מרן ראש הישיבה בשנת תשנ"ט ואף בה מסר שיעורים ושיחות מוסר באופן קבוע. לימים פתחה הישיבה סניפים נוספים ברחבי הארץ.
בבוקר יום שלישי כ"ד בכסלו, ערב חג החנוכה, השיב מרן ראש הישיבה את נשמתו ליוצרה.
מרן זצוק"ל הותיר אחריו את שלושת ילדיו: רבי משה, ר"מ בישיבת עטרת שלמה; רבי שרגא, ראש ישיבת קהילות יעקב לצעירים בבני ברק וחתנו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי; הרבנית טובה, אשת הגאון רבי דב שפירא, ראש ישיבת יד הלוי בירושלים.
לפני כשבועיים נפטרה באורח פתאומי בתו הבכורה של מרן ראש הישיבה זצוק"ל, הרבנית רחל דבורה ברלין, אשת הגאון רבי זאב ברלין, ראש ומייסד ישיבת 'גאון יעקב', כשהיא בגיל 72.
מרן החזו"א הכיר בגדלותו
בימי השבעה הגיע מרן שר התורה הגראון רבי חיים קנייבסקי לביקור תנחומים אצל בניו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היושבים שבעה בבית ברחוב חזון איש 5 בבני ברק.
מרן שר התורה הגיע כשהוא מלווה בבנו הגאון רבי יצחק שאול קנייבסקי ונכדו יענקי והתיישב מול בניו של מרן ראש הישיבה זצ"ל.
מרן הגר"ח עיין בצוואה המיוחדת, שכתב מרן זצ"ל וריגשה את כולם, בעיון רב וקרא אותה שוב ושוב.
מרן שר התורה סיפר בניחום האבלים כי בכל פעם שמרן הגראי"ל שטיינמן היה מגיע אל מרן בעל החזון איש זיע"א, עוד בהיותו אברך צעיר, הרי שגדול הדור היה קם לכבודו.
בנוסף, ציין מרן הגר"ח כי מרן החזון איש היה מלווה אותו כשהיה יוצא עד לפתח הבית, זאת למרות פער השנים העצום שהיה ביניהם.
רן שר התורה ציין כי מספר פעמים כשלא היה למרן החזון איש הכוח לקום ממקומו היה מבקש מהגר"ח שילווה את מרן הרב שטיינמן בשליחותו. הגר"ח הוסיף וסיפר כי גם אביו מרן הסטייפלער זצ"ל היה קם לכבודו של מרן זצ"ל.
"אי אפשר לשקר את העולם", הוסיף שר התורה. "הציבור זיהה שהוא גדול הדור למרות שהוא היה עניו ולמרות שהיו אנשים שנלחמו בו, אבל את העולם אי אפשר לרמות".
הגר"ח התבטא כי "הוא (מרן זצ"ל. י"כ) היה שולח אליי שאחתום על מכתבים כאילו שאני חבר שלו".
הנוכחים ששהו בחדר מספרים כי היו אלו רגעים מרגשים בהם ראו הכל את ההערצה ששוררת מפי הגר"ח קנייבסקי כלפי דמותו של מרן ראש הישיבה זצ"ל אותו העריך ועליו כתב כי הנהגת הדור מסורה לו.
ענוותנותו
אם יש נקודה אחת בה מודגשת ומאירה לנו דמותו של מרן היא ענוותנות המופלגת בה הרגיל את עצמו לחיות, ביתו המט ליפול. בו לא הרשה לאף אחד מבניו ומבני ביתו לשפץ בו ולחדש אותו. והבזיונות הרבים אותם ספג בדומיה מתוך הכרה שאלו יעזרוהו בדין לאחר מאה ועשרים. היו לאות ולמופת בהנהגתו הפרטי והציבורית כאחד.
צוואתו שהוקראה בשעת ההלויה לא הותירה עין יבשה מהתהומות אותם חצב בנפשו להיות כאחד האנשים הפשוטים ולא להתרגל לכבוד הרב שהגיע לו ובדין. הנה צוואתו המלאה 14 סעיפים שבכל אחד בהם יש ללמדנו על כמה היה מתרחק מן הכבוד והדומה לו.

ו' תשרי תש"מ והוספתי בסוף ביום כ"ד מרחשון תשמ"ג עיין מעבר לדף
כבר כמה פעמים התעוררתי וכתבתי צוואה ראשונה בשנת תשי"ד אחרי שנסתלקו בזמן קצר ג' גדולי ישראל זכרונם לברכה. וכעת נתעוררתי שוב מכמה טעמים ושיניתי ממה שכתבתי אז ויה"ר שאזכה לתקן בתשובה שלמה מה שעבר ולזכות לעובדו כרצונו יתברך.
א. אבקש מאד לא להספידני, לא בפני ולא שלא בפני ולא לעשות עצרת התעוררות או עצרת אבל, או כל מיני שמות שבודים והכוונה בהם להספיד.
ב. לא לכתוב שום מאמר עלי בעיתונים יומיים, שבועיים, חדשיים. ולא להדפיס תמונתי ולא כמו שרגילים לכתוב תולדותיו.
ג. לא להדפיס מודעות על הלוי', ולא להודיע על ידי רמקול או רדיו. מספיק שיהיו רק עשרה אנשים בהלווי'.
ד. להשתדל שלא להשהות בין מיתה לקבורה, רק לזרז שיהי' קבורה הכי סמוך למיתה.
ה. מקומי בבית החיים בין אנשים פשוטים.
ו. לא לכתוב על המצבה שום תוארים, רק פ"נ ר' אהרן יהודה לייב ב"ר נח צבי שטינמן.
ז. המצבה תהי' הכי זולה ופשוטה, לא לבזבז כסף עבור קניית מקום בבית הקברות שעולה ביוקר, אבל אם רוצים לתת צדקה שיתנו' בלי קניית מקום.
ח. בימים שהמנהג בהם ללכת אל הקבר, כגון בכלות השבעה ושלושים ויא"צ, מכל מקום לא יבזבזו יותר מדי זמן עבור זה ויותר כדאי שיתחלפו במשך המעת לעת ללמוד כסדר ובלי לדבר אז דברים בטלים.
אם על ידי החיפוש למצוא מקום להתפלל לפני העמוד יגרום הרבה ביטול תורה יותר כדאי ללמוד תורה לשם שמים בזמן זה.
ט. אבקש שכל מי שרוצה בטובתי ילמוד כל יום פרק אחד משניות עד גמר י"ב חודש, והבנות יאמרו כל יום עשרה פרקי תהילים, גם בשבת ויום טוב.
י. הכתבים בד"ת וכן באגדה אין להדפיס רק אלה שידעו שעברתי עליהם והם מוכנים לדפוס.
יא. אבקש לא להזכירני בשם צדיק או ירא שמים, כדי שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת.
יב. אבקש מאד מחילה מכל מי שפגעתי בכבודו וכן מי שאני חייב לו כסף ולא ידוע ושבמציאות לא יגבה, [היינו דלא יוכל לגבות על פי דין], נא למחול לי.
יג. כל יוצאי חלצי לא ילכו אחרי המיטה כמנהג ירושלים ת"ו.
אהרן יודא ליב שטינמן
****
יד. היות והרבה טועים בי, לכן מצידי אני מייעץ שלא לקבוע ילדים על שמי אבל איני אוסר את זה.

למרות צוואתו יצא מרן שר התורה הגר"ח קנייבסרי במכתב "מרן ראש הישיבה כתב את צוואתו ברוב ענוותנו הגדולה, ומשפחתו אכן חייבת לנהוג על פיה. אך מאידך כל כלל ישראל חייבים להספידו כפי שמחוייבים להספיד את גדול הדור, וכך יש לנהוג", ענה מרן שליט"א. בנוסף, הבוקר פרסם הגאון רבי יצחק שאול קנייבסקי מכתב בו הוא מורה בשם אביו שר התורה להספיד את מרן ראש הישיבה.
"בדבר הצוואה של מרן זלה"ה שלא לכתוב ולהספיד וכו', הורה אאמו"ר מרן הגאון שליט"א אחרי שזה מרומם את כבוד התורה ומרבה כבוד שמיים, וזה היה שאיפותיו כל הימים לזכות את הרבים, מחובתינו להגדיל את כבוד התורה, וכעת מרן זלה"ה מרוצה מאוד מכל שבח שאומרים עליו. יצחק שאול בן מרן הגאון הגר"ח קנייבסקי שליט"א".
במהלך שנות חייו סבל מנהיגן של ישראל מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זצ"ל לא פעם מהצקות של גורמים שונים שבחרו להתריס כנגדו ולנסות לבזותו ולהשפילו.
היו שעשו זאת אף בהפצת פשקווילים וכתבי פלסתר רח"ל ללא חשש מפגיעה בכבוד התורה.
מרן ראש הישיבה זצ"ל בענוונותו אף פעם לא התחשב בהם ואף הורה שלא להגיב ולא לענות מאומה. זו היתה דרכו תדיר להקים ולבנות עוד מוסדות תורה וחסד ולא לעסוק במה שנתפס בעניו הרוחניות הצופות למרחוק כזוטי דברים.
איש הפרסום יהושוע רודניק, שהגיע אל מעונו של מרן ראש הישיבה זצ"ל להתנצל ולבקש סליחה על כך שבעבר לקח חלק בהדבקת מודעות ובקמפיין כלפי ראש הישיבה.
"ביקשו ממנו להדביק מודעות נגד הראש ישיבה הוא רוצה לבקש מחילה", הציגו אותו בפני מרן הרב שטיינמן. מרן הרב שטיינמן התעניין: "איפה אתה גר?", ורודניק השיב: "ירושלים". "הראש ישיבה מוחל לי?", הוסיך רודניק ושאל. מרן הרב שטיינמן השיב לו בחיוך אבהי: "שום דבר, אדרבה, על ידי זה אוהבים אותי".
אחד מתיעודי הווידאו הנדירים והזכורים ביותר של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן זצוק"ל היה כאשר נשאל על קבלת תלמיד "לא בסגנון" לחיידר, מרן הגיב בזעם וזעק מקירות לבו: "גאווה, גאווה",
"תמיד יש אחד שרוצה גאווה, רק גאווה, שום דבר לא, הוא רוצה רק גאווה, גאווה, גאווה, זה התחיל רק מגאווה. לא תחשוב שהוא ירא שמים, רק גאווה. מאה אחוז!!!," זעק מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל בהתרגשות ובכעס ניכר לאחר ששמע על אברך הטוען כי יכול למדוד מי "לא בסגנון" של החיידר ולכן אין לקבל את בניה של אלמנה מסוימת.
הגאון רבי שלום בער סורוצקין ניסה לשאול את מרן זצ"ל פעם נוספת: "אפילו שהוא אברך חשוב, אחשובע'ר יונגערמאן?".
"הגאווה – הגרויסע בעל גאווה!!!…", השיב לו הגראי"ל זצ"ל.
מהלך ההלוויה
היחיד שנשא דברים בהלויה הוא ראש ישיבת פוניבז',הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א
"אנחנו מדברים עכשיו דברים רוחניים, חיים רוחניים, הצלחה רוחניים, אשריך בעולם הזה, האיר לנו. שיהיה חיים מאושרים בעולם הזה, חוץ מהעולם הבא, אושר הזה שאין כמותו בעולם הזה, שמש רוחנית, חסר לנו עכשיו השמש, חסרה לנו ההשפעה, כמו שהעולם לא יכול להתקיים בלי השמש. חסר לנו, אין מי שיחזק אותנו. עוד דבר אחד, הדבר הגדול ביותר, צדיק באומנתו יחיה, אמונה – בלי אמונה – אדם מסכן, אומלל, הוא חיי חיים רעים, הוא סובל מאוד, עם אמונה אדם מאושר, אדם מאמין שהכל בידי שמיים, הכל זה לטובת האדם, לקבל באהבה כל דבר, להבין מה הטוב ומה המטרה של הקשיים, זה התורה נותנת, זה האמונה נותנת, חיזוק האמונה עם כל השיחות שלו, שהיה מוסיף ואומר, מוסיף ומוסיף חיזוק ואמונה, באמונתו יחיה חיים אמתיים, בעולם הבא וחיים מאושרים בעולם הזה.
"דברים שצריכים חיזוק: יראת שמיים, מידות טובות, כל אחד צריך להשפיע, האדם זה נגד הטבע, אם האדם לא מתחזק תמיד – חסר לו את זה, זו השראה.
"כל הדור היה מושפע, כל העולם, כל העולם היהודי היה מושפע, עכשיו שחסר לנו ההשפעה, מה אנחנו יכולים לעשות, מה תפקידינו בכדי שיהיה לנו חיים מאושרים, חיים אמיתיים בעולם הזה ובעולם הבא, כל אחד ואחד מאיתנו, צריך חיזוק, רוח ההשפעה כזו.
"כל אחד ואחד מאיתנו חייב להשתדל בכל הדברים האפשריים, להתחזק במה שצריך חיזוק. בפרט ימי החנוכה שצריך חיזוק. דרך החנוכה זה זמנים מרעישים, כאילו יש חופש, חופש, אין ביטול תורה, כך ההרגשה, זה לא נכון, חנוכה זה זמן מיוחד של הצלחה בתורה. ימים מסוגלים בתורה, אפשר לנצל אותם להצלחה בתורה, מי שלא מנצל את ימי החנוכה זו הזדמנות שאינה חוזרת עד השנה הבאה, היום זה מתחיל, שמונה ימים כאלה. ימי חיזוק בהצלחה בתורה.
"כל אחד ואחד מאיתנו יתחיל, איזו התחלה שהיא, התחלה קטנה, פתחו פתח כפתחו של מחט ואפתח פתח… כל אחד מאיתנו שיזכה להתחזק, כל חיזוק הוא דבר גדול, אין שיעור בחשיבות של חיזוק, הכי קטן. כשאנחנו מרגישים ברגע הזה בהלוויה של רבינו הגדול אנחנו נותנים לו עוד זכויות, אין סוף לזכויות, להוסיף לזכויות בשביל העולם הבא, אין סוף לתענוגי העולם הבא, אנחנו רוצים לגמול לרבינו את מה שאנחנו חייבים לו – החיזוק הזה זה התשלום הכי טוב שיכול להיות, שאנחנו חייבים לרבינו הגדול.
"אנחנו עושים איתו חסד בחיזוקים שלנו, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו, ויבלע המוות לנצח, בשורות טובות"

admin

admin

Leave a Replay

Sign up for our Newsletter

Click edit button to change this text. Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit

דילוג לתוכן